בעזרת הwaze

בשבוע שעבר נסענו לאירוע משפחתי, ובדרך פתחנו את waze כדי להחליט האם לצאת מירושלים ביציאה הראשית או דרך מנהרת הארזים.בשלב מסוים התחלנו לקבל הוראות שלא רק סותרות את מה שחשבנו אלא נראות לא הגיוניות בכלל. האינסטינקט במקרים כאלה הוא להניח שיש באג בתוכנה ולסמוך על הדרך שעשית כבר כל כך הרבה פעמים, אבל אנחנו למודי ניסיון, שמנו את דעתנו בצד וצייתנו להוראות. בשלב מסוים קלטתי שהמסלול שלנו נכנס לגבעת שאול וחשבתי שהמטרה היא לצאת בגינות סחרוב, אבל בסוף התברר שהמסלול אפילו יותר אקזוטי מזה – נסענו דרך יער ירושלים והתחברנו לכביש 1 ביציאה של מוצא – נקודת החיבור האחרונה האפשרית לפקק הקטסטרופלי שהיה שם. באירוע האנשים התחלקו בצורה ברורה: משתמשי WAZE הגיעו תוך 35 דקות והשאר תוך 55 דקות! (ותראו מה קרה לגוטמן בדרך לחדר לידה).

מי שקורא את הבלוג יודע שאני יכול להתלהב גם מטכנולוגיות איזוטריות שלרוב האנשים לא אומרות כלום, אבל אני חושב שהבשורה של waze (ושל העקרונות מאחוריו) היא מהפכנית באמת ועשויה להשפיע על הרבה אנשים ובמגוון של תחומים. הנה הסיבות:

  • כתבתי כבר בעבר על האתגרים והדילמות של בינה מלאכותית ומהם התפקידים שבהם המחשב יכול להחליף את האדם. האמת היא שבwaze היפוך התפקידים כבר הושלם: בעוד שהסמארטפון עסוק בפעילות אינטלקטואלית, מחשב מסלולים ומשמיע הוראות, לייצור המגושם בן האנוש שלצידו נותר רק לציית, ולעסוק בפעילות המכנית הגסה של לחיצה על דוושות, סיבוב ההגה וכיוצ"ב.
  • Waze מכונה לפעמים גם "רשת חברתית לנהגים", אבל בניגוד לרשת חברתית שבה המסרים הם יחידות מידע נפרדות שנוצרות על ידי המשתמשים (או באופן אוטומטי כמו בetoro למשל) ומתארות את המציאות, המסרים שעוברים בwaze הם המציאות עצמה והם מושפעים מהמציאות וגם משפיעים עליה. כאשר אני בנתיב שהתנועה בו איטית, התוצאה תהיה שמתשתמש אחר יופנה לנתיב פנוי יותר וזה מתרחש בזכות תקשורת שקיימת בינינו לא רק בלי שאף אחד מאיתנו יטרח על העברת מסרים או פיענוחם בצורה מודעת, אלא שאנו אפילו לא בהכרח מודעים האחד לקיומו של האחר!
  • בעקבות כך מעניין אותי לדעת מתי נתחיל לראות hacking על הרשת של waze. רוב האנשים מקשרים את המונח האקר לתחום המחשבים, אבל האמת היא שהאקר הוא כל מי שיכול לבצע מניפולציה על מערכת כלשהיא מתוך היכרות יסודית עם הדרך בה היא פועלת. במובן הזה עורך דין שמחלץ עבריין מעונש או רואה חשבון שבונה מקלטי מס מתוך הכרה מדוקדקת של החוק הם האקרים לכל דבר ועניין. מניפולציות על waze לא דורשות פריצה של התוכנה או התקשורת, אלא יכולות להיעשות על ידי שימוש רגיל בתכונות שהתוכנה מציעה: נניח שאני מארגן מספר לא גדול של חבר'ה שמדליקים waze ואז, תוך נסיעה בכביש החוף, מאיטים ביחד את מהירות הנסיעה ובסוף זורקים את הטלפונים שלהם לתוך רכב שממתין בשוליים. יכול מאוד להיות שאני גורם לזיהוי מוטעה של פקק כבד בכביש החוף וכתוצאה מכך להפניה של נהגים לאיילון! את ההשלכות אפשר לדמיין לבד, החל ממעשי קונדס וכלה בכל מיני רעיונות שאני מקווה שנראה רק בסרטים.

העם דורש צדק תחבורתי

אבל הנקודה החשובה ביותר היא כשמפסיקים לחשוב על waze מהפרספקטיבה של נווט בודד, ומתחילים לחשוב על ניהול תחבורה באופן כללי. בכמה מקרים waze לקח אותי רחוק מדרך המלך, בכל מיני כבישים צדדיים, והתופעה שהדהימה אותי זה שבמקום שאני אסע בהם לבד, הייתי חלק משיירה של רכבים, שמן הסתם השתמשו בwaze בעצמם. המשמעות של זה היא מרחיקת לכת: בעוד שכל פרט ברשת נענה לציווי הפרטי והאנוכי "בחר את הנתיב הפנוי ביותר", העובדה שכל אחד משתף את הכלל באינפורמציה אודות מצבו הופכת את אוסף ההתנהגויות של היחידות השונות להתנהגות כללית שיוצרת אופטימיזציה חכמה ומאזנת את הזרימה ברשת לטובת הכלל ובאופן שיוויוני.

בתיאוריה כלכלית קיים דיון על שתי שיטות ניהול: "מתכנן מרכזי" לעומת "תחרות חופשית". בשיטה הראשונה ישנו גורם מרכזי והיררכי שמקבל החלטות ונותן הוראות, ואילו בשיטה השניה כל פרט פועל לטובתו האישית ו"יד נעלמה" אמורה להבטיח מתאם בין תועלות הפרט לצרכי הכלל על ידי כך שהחברה תתגמל בצורה הטובה ביותר את הפעולות שנחוצות לה. הדיון הזה רלוונטי להרבה תחומים – החל מניהול משק כלכלי ועד לדברים כמו מערכת חינוך, ניהול חברות ועוד. באופן עקרוני, בשיטה הראשונה יש בעיה של קבלת החלטות שיכולה להיות שרירותית (ובמקרה הנפוץ גם מושחתת) וויתור על החירות של הפרטים לקבל החלטות בעצמם. בשיטה השניה יש בעיה שמצבים מסוימים (כשלי שוק) יכולים להביא למבנה שמתגמל פרטים עבור פעולות שאינן רצויות לכלל.

אני חושב שכאן טמון המסר המעניין שמאחורי waze, ורלוונטי להרבה תחומים בהם הטכנולוגיה (ובפרט, היכולת לשתף במידע) יכולה לשנות את הדרך בה אנו מתנהלים. הרעיון שמאחורי waze יוצר סינתזה של שתי השיטות האלה. שיתוף המידע יוצר "מח משותף" ומאפשר ליצור מעין "מתכנן מבוזר". בצורה כזו אפשר לתת לכל פרט את החירות לקבל את ההחלטות לטובתו האישית, אך המנגנון של שיתוף המידע מבטיח שתהיה הלימה בין האינטרסים שלו לאינטרסים הכלליים (כלומר היד הנעלמה הופכת לקצת יותר גלויה). מאידך, הפשטות והשקיפות של האלגוריתם של אותו מתכנן מבוזר ("בחר את הנתיב הפנוי ביותר") נותנת לכל פרט את הביטחון שהמערכת פועלת בצורה אופטימלית ושיוויונית, ולכן הוא בוחר, באופן חופשי וללא שום כפיה, לוותר על הבחירה שלו ופשוט למלא אחרי ההוראות.

העיקרון הזה, של שיתוף מידע שמאפשר אופטימיזציה של הכלל דרך חופש בחירה של הפרטים, יכול להתבטא בתחומים רבים. באחד הפוסטים הקרובים אני אכתוב גם על הביטקוין, שהוא לכאורה מטבע וירטואלי אך למעשה הוא לא פחות משיטה כלכלית בפני עצמה שמקיימת חלק מהעקרונות שראינו היום.

מחשבה אחת על “בעזרת הwaze

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s