Kanban וניהול סקלבילי

אחרי הפסקה ארוכה (בכל זאת, תוכנות עדיין לא כותבות את עצמן) אני רוצה לדבר על הקשר בין תוכנה וטכנולוגיה לבין שיטות ניהול בכל מה שקשור לעמידה בדרישות ובעומסים.

סקלביליות ואקספוננציאליות

יש סיפור יפה על מישהו שעזר למלך ובתמורה המלך הציע לו לבחור את התגמול.

האיש הניח גרגר אורז על משבצת פינתית בלוח שח, שני גרגירים במשבצת הסמוכה לה ואמר "כל מה שאני מבקש הוא שתמלא את הלוח בצורה הזו כך שבכל משבצת יהיו פי שנים גרגרים מזו שלידה".

"זה הכל?! הרי יכולת לבקש כל דבר" אמר המלך "אין שום בעיה".  וקרא ליועצים שלו להכין מיד לוח שח כזה. די מהר הבינו שאין מספיק אורז בעולם למלא את ההבטחה הזו (בלוח שח 64 משבצות. במשבצת 10 כבר היה צריך אלף גרגרים, ב20 היה צריך מיליון וב60 מיליארד בריבוע).

הסיפור הזה יפה כי הוא מראה גם את הכוח של פונקציות אקספוננציאליות, וגם את האינטואיציה הגרועה שיש לנו בתחום. המוח האנושי עושה הערכות טובות בכל מיני דברים, בין היתר במגמות ליניאריות, אבל גידול אקספוננציאלי הוא לא תופס בצורה טובה. יש ציטוט שמיוחס לאיינשטיין לפיו "ריבית דריבית היא הפלא השמיני של העולם" (אגב, מצאתי אזכורים  לציטוט הזה במספר מקומות באינטרנט אבל ללא מקור). זו עוד התייחסות לכך שתופעה של גידול אקספוננציאלי היא משהו שהאינטואיציה שלנו לא בנויה עבורו.

קצת אינטואיציה מספרית

יש כמה כללי אצבע שעוזרים לנו להתמודד עם המגבלות שלנו. הראשון אומר שקצב ההכפלה של נתון מסוים יהיה 72 חלקי שיעור הגידול. לדוגמא אם אני מקבל 10% לשנה על הכסף בבנק הסכום יכפיל את עצמו כל 7.2 שנים. הנקודה השניה היא שבסדרה שמכפילה את עצמה כל איבר גדול יותר מסכום כל האיברים שלפניו.

עכשיו נבין רגע מה זה אומר: בואו נחשוב על אתר מסוים שיש לו קצב גידול די מתון של 10% בחודש. לפי הכללים שראינו כמות הגולשים תכפיל את עצמה כל 7 חודשים, וכל הכפלה כזו תעמיד את האתר מול כמות שגדולה יותר מסך הגולשים שלו עד אז, ותהפוך את כל הניסיון שנצבר עד אותו רגע לכמעט לא רלוונטי.

אדם שמנהל אתר כזה יכול להרגיש שיש המון אתגרים, שינויים תוספות וכו', וברקע יש גם איזו שהיא מגמת צמיחה שצריך להתמודד איתה. טעות!. שוב האינטואיציה שלנו שבנויה למגמות ליניאריות. למעשה כמו שראינו התופעה המרכזית שיש להתמודד איתה בצורה אסטרטגית היא דווקא הגידול בקנה המידה. בדיוק כמו בסיפור עם המלך, המח שלנו מתעלם מהבעיה הזו בהתחלה כשהיא קטנה ועד שהוא מתעורר כבר נמצאים בנקודה של חוסר יכולת להתמודד. התייחסות לבעיות רק כאשר הן צצות על פני השטח תביא מהר מאוד למצב של מרדף לכיבוי שריפות, ותיצור פער הולך וגדל בין הדרישות לבין היכולת לעמוד בהן.

לא מזמן מישהו סיפר לי שכשהוא למד רפואה בדיוק נכנסו מכשירי אולטרה סאונד לשם האזנה לדופק של עוברים, והחליפו סוג של סטטוסקופ עשוי מצינורות של עץ שנהגו להשתמש בו עד אז. כל הותיקים נטו לזלזל במכשור החדש ואמרו שהוא לעולם לא יהיה טוב כמו השיטות הקיימות. אני אישית עוד זוכר, כשרק התחיל עידן הצילום הדיגיטלי, אנשים שטענו ברצינות שמצלמות דיגיטליות לעולם יהיו נחותות ממצלמות פילם (בהתחלה זה אכן היה כך). גם ליאור, בפסקה החמישית בפוסט הזה, מתאר מספר מקרים דומים. הדברים האלה קשורים גם לנטייה האנושית להירתע משינויים ולדבוק במוכר ובידוע אבל לדעתי גם לתופעות שאני מתאר כאן: את ההערכות עושים על סמך המאפיינים של הטכנולוגיה הקיימת, אבל קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה החדשה הוא הרבה יותר גבוה.

מימדים של סקלביליות

בז'רגון הטכני מדברים הרבה על התמודדות עם נפח פעילות גבוה (למשל התמודדות עם כמויות גדולות של טרנזקציות בשניה, או בקשות לאתר), נפח נתונים (מספר משתמשים באתר, העלאת/איסוף כמות גדולה של תוכן) וממדים אחרים. זהו כמובן נושא מעניין עם גוף ידע נרחב, אבל אם לחטוא בהפשטה של הדברים יש עקרון אחד בולט: הורדת התלות בין רכיבים שונים והרכבת מערכת מחיבור של רכיבים שכל אחד מהם עצמאי. תפיסה כזו עוזרת לטפל בצווארי בקבוק באופן ממוקד.

הנקודה שאני מנסה להעביר בפוסט הנוכחי היא שקיימים ממדים נוספים של סקלביליות. האם המוצר שלי מתוכנן נכון בצורה שתאפשר לו לעמוד בצמיחה מתמדת בכמות הפיצ'רים? האם הארגון שלי עובד בצורה יעילה? ומה יקרה אם יהיה צורך להכפיל את גודלו – האם נקבל תפוקה כפולה או שרמת היעילות תרד? הטענה שלי היא שכמו במימד הטכנולוגי, סקלביליות היא תופעה גם במימד הניהולי, ושני העולמות האלה יכולים ללמוד זה מזה. גישות של lean production ובאופן ספציפי kanban עושות בדיוק את זה: הן מדברות בטרמינולוגיה הנדסית ובמונחים של פירוק תהליך מורכב לכדי רצף של רכיבים קטנים יותר ובלתי תלויים, אבל הפוקוס שלהן אינו טכנולוגי אלא ניהולי: איך לבנות את הארגון ואת תהליך העבודה בצורה כזו שתאפשר עמידה ביעדים ללא פגיעה באיכות, גם תחת לחץ גובר, ואיך לאפשר זיהוי מהיר של צווארי בקבוק בתהליך ותיקון שלהם. באחד הפוסטים הקרובים אני ארחיב איך בדיוק הן מאפשרות את זה.

מחשבה אחת על “Kanban וניהול סקלבילי

  1. פינגבק: קנבן – שלושת הדברים החשובים | אותיות ומספרים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s